ימי מוהרנ"ת - חלק ראשון - נ'

ביום רביעי הנ"ל שהוא ה' אייר בא לאומין ונתאכסן בבית רבי נחמן נתן שנפטר בשנה העברה סמוך לשבועות. וכל מה שעבר באומין אי אפשר לספר ומעט מבואר אצלנו בסיפורי השיחות שלו (חיי מוהר"ן קפ"ה), ועמד שם בבית הנ"ל עד אחר שבועות.

בשבועות נתקבצו אליו כל אנשי שלומנו כדרכנו תמיד. אך לא רצה לומר תורה ואני הפצרתי אותו קצת בשבת שהוא יום שני דשבועות שיאמר תורה, אך השיב שבודאי לא יאמר תורה בשום אופן. במוצאי שבת אמר דברי צחות אין אתם חוטאים כל כך כמבואר בסיפורי השיחות (חיי מוהר"ן ר"ב).

ביום ראשון אסרו חג דשבועות נכנס לבית רבי יוסף שמואל ששכר לו הדירה אצלו, ואני שכרתי הדירה אצלו ועד אותו היום הייתי אצלו באומין. באותו היום אסרו חג הנזכר לעיל נסעתי לביתי, ולא נתעכבתי הרבה וחזרתי ובאתי לאומין כי רבי נפתלי שלח אלי אגרת בפקודתו שאבוא לשם. ובאתי בסמוך לשם ונתעכבתי עד אחר שבת נחמו.

וקודם שבת נחמו יצא מבית רבי יוסף-שמואל הנ"ל ונכנס לבית אחר (היינו לבית הלוקטשר) ששם נסתלק בשלום. ובכל זה יש הרבה מעשיות לספר אך בכתב אי אפשר לצייר כל מה שמתנוצץ בדעתי נפלאות השם בכל ענין וענין. ובתחילה בעת שישב עדיין בבית רבי נחמן-נתן בא איש מבית הלוקטשר וביקש אותו הרבה שיכנוס לשם לדור ולא אסתיע מלתא לכנוס תכף לשם. ואז אמר שגם זה יהיה מעשה שיספרו אחר כך איך שישב בבית הנ"ל ובא פתאום איש שלא הכיר אותו כלל וכו' וביקש אותו שיכנוס לביתו וכו':

{ימי מוהרנ"ת - חלק ראשון - נ'}

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

ימי מוהרנ"ת - חלק ראשון - מט'

בעת שנסע מכפר הנ"ל שלן שם לאומין, דיבר עימי הרבה מהתורה של הסתלקות הצדיק (ליקוטי תנינא ס"ז), שנאמרה בשבת בראשית העבר על הפסוק בראשית לעיני כל ישראל כנ"ל (סימן ל"ט). ואמר אז החיבור של רחל מבכה על בניה וכו' לענין ההעלמה שנתעלם הצדיק שהוא הפאר והיופי והחן של כל העולם וכו' כנדפס בסוף התורה הנ"ל עיין שם. ועוד דיבר עימי מגדולת הרב הגאון החסיד מברדיטשוב זכר צדיק לברכה שנסתלק בסמוך כנ"ל. ואחר כך סמוך לכניסתו לאומין סיפר מעשה מהבעל שם טוב זכרונו לברכה שבא לאיזה עיר שהיו שם נשמות משלוש מאות שנה שהיו צריכים תיקון וכו' כמבואר מעשה זאת במקום אחר (חיי מוהר"ן ק"ד).

וכל עת הנסיעה הזאת שנסע ביום רביעי בכניסתו לאומין היה יושב כמו טרוד ומאויים, וכל זה הבינו אחר כך למפרע, כי אחר כך סמוך להסתלקותו בחול המועד סוכות הזכיר אותו המעשה שסיפר בכניסתו לאומין וכו' כאשר יבואר לקמן וכו' ואז הבנתי למפרע שבכל עת כניסתו לאומין היה כמו טרוד בענין הסתלקותו ותיקוני הנשמות הרבה מאד שהיה צריך לתקן שם וכו', ויתר מזה אין איתנו יודע עד מה כי גבהו שמים מארץ כן גבהו מחשבותיו ממחשבותינו וכו'.

{ימי מוהרנ"ת - חלק ראשון - מט'}

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

ימי מוהרנ"ת - חלק ראשון - מח'

בדרך הנסיעה הזאת לאומין כשיצא מלאדיזין והעולם ליוו אותו, ענה ואמר אף על פי כן אין דור יתום כי תנא אחד אמר עתידה תורה שתשתכח מישראל ואמר רבי שמעון בר יוחאי שלא תשתכח שנאמר כי לא תשכח מפי זרעו וכו' ואז גילה סוד הנורא המרומז בפסוק זה דייקא שעל ידי רבי שמעון לא תשתכח התורה וכו' כנדפס כבר (תחילת ליקוטי מוהר"ן). ואחר כך אמר עכשיו יש וכו' ועוד כמה דברים נוראים זכיתי לשמוע בדרך זה.

סמוך לערב באנו לקהילת קודש טפליק ושם באו לקראתו רוב בני העיר ובפרט אנשי שלומנו וביקשו אותו הרבה שילין שם ולא רצה, ואף על פי שהתחיל הגשם לירד מדי עברו בטפליק סמוך לערב אף על פי כן לא רצה לסור שם. ונסע להלן ועמד ללון בכפר הסמוך לשם ולשם יצאו הרבה מבני העיר טפליק. ושם נתמנה רבי מרדכי לאב בית דין בטפליק וכו'. ביום רביעי בבוקר אחר התפילה נסענו לאומין.

{ימי מוהרנ"ת - חלק ראשון - מח'}

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

ימי מוהרנ"ת - חלק ראשון - מז'

והנה ביום ראשון הנ"ל התחלתי לעסוק בצרכי הנסיעה ולא היו בעלי עגלות מצויים אז וזה היה מניעה להנסיעה. גם ביתו מרת אדל תחיה שהיתה פה מאנה מאד ולא היתה מרוצה כלל שיסע לאומין, והוא זכרונו לברכה לא רצה להתעקש על שום דבר. אך ראיתי והבנתי שבאמת רצונו חזק שיסע לאומין והלכתי ושכרתי עגלה בסך מרובה יותר מהראוי ונסעתי עימו מפה לאומין ויצאנו מפה ביום שלישי בבוקר שהיה ד' אייר תק"ע והוא זכרונו לברכה כבר התפלל שחרית ושתה קאווע ואני לא התפללתי עדיין והוכרחתי להתפלל על העגלה, וישבנו עימו אני והאיש בא מטפליק ומשרתו, ותכף שיצא מפה התחיל לדבר עימי ואמר שטוב ונכון שניסע מפה כי אם לא היה נשרף ביתו וכו' כמבואר שיחה זאת במקום אחר (חיי מוהר"ן קפ"ו), ואחר כך פגענו סמוך ללאדיזין את רבי מאיר מטפליק שהוא היה בעצמו באומין על אודות הדירה הנ"ל לקבוע לו כנ"ל, וסיפר לו רבי מאיר הנ"ל איך הם משתוקקים שם שיבוא לשם, ענה ואמר הלא הכל שלנו כי חייב כל אדם לומר בשבילי נברא העולם הלא נוסעים כאן וכו' כמבואר שיחה זאת ברמז במקום אחר (שם קפ"ה), והפליג מאד מאד בדברי צחות אלו שאמר אז ואמר, תכף שיצא מברסלב בא על דעתו דברי צחות אלו, ותכף שנתגלה לו זאת נתבהל מאד מאד מגדולות נפלאות הנהגת הבורא יתברך שמו, אך לא רצה לדבר מזה ולגלות זאת עד שבא כנגדו האיש הנ"ל, ועל ידו נסתבב הדבר להוציא מכח אל הפועל לדבר דיבורים אלו ואמר, כך השם יתברך מנהיג העולם וכו'.

{ימי מוהרנ"ת - חלק ראשון - מז'}

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

ימי מוהרנ"ת - חלק ראשון - מו'

והנה אז כשבא האיש הנ"ל מטפליק בשליחות שיסע לאומין, אז עמדתי מרעיש וראיתי נפלאות השם ונוראותיו העצומים עד אין חקר, שבכל ימי החורף שהיה מדבר מאומין ואנשי טפליק שאלו אותו אם יכינו לו שם הדירה לא רצה שיסעו בשבילו. וזה סמוך הסכים שיסעו בשביל זה עד שפעלו שם הדירה הנ"ל בשבילו, ובתוך כך נשרף ביתו והיינו מטולטלים מאד מאד והחפצים שלו היו מפוזרים ומטולטלים כדרך הנהוג אחר השרפה, ולא היה לו מקום מנוחה כי רוב העיר נשרף בפרט כל הרחובות שסמוכים לבית המדרש ולבית הכנסת. ובתוך הפיזור והטלטול הזה בא האיש הנ"ל מטעפליק וביקש אותו לאומין במועדו ובזמנו בעת שכבר נגזר מן השמיים לשרוף ביתו מקודם, ולא היה לו מקום כראוי לשבת. והשם יתברך כבר הקדים רפואה שבאותו העת בסמוך קודם השרפה אז דייקא ציוה שיכינו לו הדירה באומין ובא השליח במועדו ובזמנו ואת הכל עשה ה' יפה בעיתו ואי אפשר לבאר כל אשר בליבי בזה בכתב, כי בענין נסיעתו לאומין ובענין מה שזיכה אותי לנסוע עימו לשם בזה היו תלויים עולמות הרבה עד אין קץ וזכות ישראל לדורות. כי תיקן שם אלפי אלפים ורבי רבבות נשמות פגומות ומקולקלות שלא היה אפשר להם להתתקן בשום אופן כי אם על ידי הסתלקותו, כאשר נשמע מפיו הקדוש בפרוש וברמז. וגם כמה טובות לנצח נצמחו מזה לישראל לדורות, כי כבר גילה, שמי שיבוא על קיברו ויאמר אלו העשרה קפיטל תהלים המפורסמים עתה, בודאי יעזור לו לנצח אפילו אם יהיה מי שיהיה כידוע ומפורסם. והנסיעה לאומין היתה התחלה והכנה לכל התיקונים האלה לנצח כי מקום קבורתו כבר הובחרה שם באומין ושם היה צריך לעסוק בכל התיקונים הנ"ל, ויותר ויותר מזה מה שנעלם מאיתנו כאשר הבנו מפיו הקדוש. על כן בכל תנועה ותנועה ובכל סיבה וסיבה שסיבב השם יתברך בענין נסיעה זאת מה גדלו בהם מעשי השם, מאד מאד עמקו מחשבותיו. כי הכל היה נוגע למקום שנוגע לעד ולנצח.

{ימי מוהרנ"ת - חלק ראשון - מו'}

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

ימי מוהרנ"ת - חלק ראשון - מה'

ביום ראשון אחר חצות והוא זכרונו לברכה קרא לביתו אחד מהבעלי חובות שהיה חייב לו ממון ודיבר עימו, בתוך שהיה מדבר עימו בא איש אחד מאנשי שלומנו מטפליק והביא לו סימן מאומין, ואמר לו שמבקשין אותו לאומין שישב שם בהדירה הנ"ל. ותכף שדיבר זאת האיש הנ"ל נתאדמו פניו הקדושים זכרונו לברכה מאד (ואז לא ידעתי מה זה אך אחר כך הבנתי למפרע כי זה מחמת שזה היה קריאה להסתלקותו כי שם באומין נסתלק).

ואני הייתי נכסף תמיד לנסוע עימו. אך הבנתי ממנו שאם יסע אין בדעתו ליקח אותי עימו, רק הדבר היה נראה שיקח את רבי נפתלי נרו יאיר. אך מאת השם היתה שבאותו יום ראשון הנ"ל הוכרח רבי נפתלי לשוב לביתו איזה שעות קודם שבא האיש הנ"ל מטפליק. על כן תכף כשראיתי שדעתו זכרונו לברכה לנסוע לאומין בעת שבא האיש הנ"ל מטפליק אז התחלתי לעסוק בענין הנסיעה כדי שיקח אותי. והוא זכרונו לברכה לא דיבר עימי מאומה מזה אם יקח אותי או איש אחר, רק אני בעצמי הלכתי וקראתי בעל עגלה אחד ועסקתי בכל צרכי הנסיעה עד שזכיתי שלקח אותי לדרך הזה לאומין ואלמלא לא אתינא לעלמא אלא לנסוע עימו דרך הזה דיי, כי רב טוב זכיתי לשמוע בדרך הזה תורות ושיחות נוראות המחיין אותי וכל בית ישראל לדורות כאשר מובן מעט להשומעים את כל אשר שמעתי בדרך הזה.

{ימי מוהרנ"ת - חלק ראשון - מה'}

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

ימי מוהרנ"ת - חלק ראשון - מד'

בתוך כך היו בימי הפסח הזה כמה שרפות פה ברסלב ותכף אחר הפסח ביום שישי אסרו-חג-פסח, נסענו לפה, אני וחברי רבי נפתלי, (וגם בימי חול המועד פסח היינו פה עם ר.ל. ושמענו ממנו תורה נפלאה וכו'). אחר כך באנו אליו ביום אסרו חג הנ"ל על שבת קודש והיינו פה על שבת קודש ותכף אחר שבת נסעתי לביתי.

ואחר כך ביום שלישי נתגלגל מאת השם שחזרתי ונסעתי לפה ונתעכבתי עד שבת קודש שהוא ראש חודש אייר. בליל שבת קודש ענה ואמר שאינו יודע כלל כדרכו כמה פעמים כנדפס מזה קצת (חיי מוהר"ן קע"ה), בתוך כך נעשה רעש של השרפה שהיתה ברחוב הסמוכה לביתו. ואמר בזה הלשון "שוין שוין" [כבר כבר]. כי כבר היה מוכן בדעתו שיהיה שרפה ודיבר הרבה מזה קודם. ותכף נתבלבל השולחן והוא זכרונו לברכה יצא בבהלה לחוץ וכן אנחנו כולנו ובאותה הלילה נשרף ביתו, אך תהילה לאל אנחנו הצלנו כל מה שהיה בביתו מחוט ועד שרוך נעל. והוא זכרונו לברכה ישב כל הלילה על הר שחוץ לעיר שהוא כנגד בית הכנסת וכנגד ביתו, ושם ישב והסתכל על העיר ועל ביתו והייתי אצלו שם בשעת השרפה וישב בשמחה.

אחר כך סמוך לאור היום באתי אליו זכרונו לברכה לשם עוד הפעם וכבר פסקה השרפה וכבר נשרף גם ביתו ואמר לי שנחזור להעיר. והלכתי עימו מעבר לנהר ההולך שם כי לא חזר עוד לביתו כי כבר נשרף רק הלך מעבר הנהר כדי לבוא אל הגשר שיש שם ואני הלכתי אחריו. ענה ואמר לי בדרך הילוכי אחריו מי היה אומר שאנחנו נלך בליל שבת סמוך לאור היום בדרך הזה. ואחר כך באנו אל העיר ונכנס בבית רבי שמעון בסוף העיר מקצה מזה בדרך שנוסעים שם לאומין, ושם ישב כל השבת עד יום ראשון. וכל החפצים שלו הכנסנו אחר כך לבית רבי זליג, שהיה בקצה העיר מזה, רחוק מאד מבית רבי שמעון, שנכנס בו הוא בעצמו כנ"ל. אחר כך, ביום ראשון, יצא מבית רבי שמעון ונכנס לבית רבי זליג הנ"ל, שהיו החפצים שלו מונחים שם.

{ימי מוהרנ"ת - חלק ראשון - מד'}

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים