ימי מוהרנ"ת - חלק ראשון - מד'

בתוך כך היו בימי הפסח הזה כמה שרפות פה ברסלב ותכף אחר הפסח ביום שישי אסרו-חג-פסח, נסענו לפה, אני וחברי רבי נפתלי, (וגם בימי חול המועד פסח היינו פה עם ר.ל. ושמענו ממנו תורה נפלאה וכו'). אחר כך באנו אליו ביום אסרו חג הנ"ל על שבת קודש והיינו פה על שבת קודש ותכף אחר שבת נסעתי לביתי.

ואחר כך ביום שלישי נתגלגל מאת השם שחזרתי ונסעתי לפה ונתעכבתי עד שבת קודש שהוא ראש חודש אייר. בליל שבת קודש ענה ואמר שאינו יודע כלל כדרכו כמה פעמים כנדפס מזה קצת (חיי מוהר"ן קע"ה), בתוך כך נעשה רעש של השרפה שהיתה ברחוב הסמוכה לביתו. ואמר בזה הלשון "שוין שוין" [כבר כבר]. כי כבר היה מוכן בדעתו שיהיה שרפה ודיבר הרבה מזה קודם. ותכף נתבלבל השולחן והוא זכרונו לברכה יצא בבהלה לחוץ וכן אנחנו כולנו ובאותה הלילה נשרף ביתו, אך תהילה לאל אנחנו הצלנו כל מה שהיה בביתו מחוט ועד שרוך נעל. והוא זכרונו לברכה ישב כל הלילה על הר שחוץ לעיר שהוא כנגד בית הכנסת וכנגד ביתו, ושם ישב והסתכל על העיר ועל ביתו והייתי אצלו שם בשעת השרפה וישב בשמחה.

אחר כך סמוך לאור היום באתי אליו זכרונו לברכה לשם עוד הפעם וכבר פסקה השרפה וכבר נשרף גם ביתו ואמר לי שנחזור להעיר. והלכתי עימו מעבר לנהר ההולך שם כי לא חזר עוד לביתו כי כבר נשרף רק הלך מעבר הנהר כדי לבוא אל הגשר שיש שם ואני הלכתי אחריו. ענה ואמר לי בדרך הילוכי אחריו מי היה אומר שאנחנו נלך בליל שבת סמוך לאור היום בדרך הזה. ואחר כך באנו אל העיר ונכנס בבית רבי שמעון בסוף העיר מקצה מזה בדרך שנוסעים שם לאומין, ושם ישב כל השבת עד יום ראשון. וכל החפצים שלו הכנסנו אחר כך לבית רבי זליג, שהיה בקצה העיר מזה, רחוק מאד מבית רבי שמעון, שנכנס בו הוא בעצמו כנ"ל. אחר כך, ביום ראשון, יצא מבית רבי שמעון ונכנס לבית רבי זליג הנ"ל, שהיו החפצים שלו מונחים שם.

{ימי מוהרנ"ת - חלק ראשון - מד'}

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים