באותו החורף תק"ע הנ"ל אמר כמה תורות וגם סיפר כמה מעשיות גדולות ונוראות, דהיינו מעשה הנ"ל של שני בנים שנחלפו (סיפורי מעשיות י"א), ומעשה של הבעל תפילה (שם י"ב), ומעשה של השבעה בעטלערס (שם י"ג) כולם סיפר באותו החורף הנ"ל עד הפסח. ואחר פסח יצא מפה לאומין להסתלק שם כמבואר במקום אחר (חיי מוהר"ן קפ"ה). ומעט מזה יתבאר כאן גם כן. ודיבר עימי מזה באומין ואמר, בחורף העבר אמרתי הרבה תורה ומעשיות בברסלב, והיה מתגעגע על שעתה באומין אינו יכול לדבר ולגלות כל כך. וכל מה שעבר באותה השנה שהיא שנה אחרונה של ימי חייו הקדושים אי אפשר לספר אפילו מה שהיה מתנוצץ בדעתנו:
והנה מן היום שהגיע אליו חלי (השיעול) שקורין הוסט שהיה יותר משלוש שנים קודם הסתלקותו, אמר תכף שהוא מוכרח להסתלק על ידי זה והתחיל תכף לדבר מהסתלקותו. ויש בענין זה כמה וכמה שיחות וסיפורים אך הרבה מהם לא זכיתי לשמוע בעצמי מפיו הקדוש. כי בתחילה בעת שהגיע אליו חולי הנ"ל לא הייתי אצלו כי הייתי אז במאהלוב, והוא זכרונו לברכה הגיע אליו חלי ההוסט הנ"ל בדרך בעת שחזר מהנסיעה מנאווריטש וזסלב וכו'. ואמר תכף שמוכרח להסתלק והודיעו לו למאהלוב, ובודאי היה מר לי מאד מאד ונדמה לי שהעולם נתהפך ונחרב חס ושלום. אחר כך בסמוך אחר ראש השנה תקס"ח נסע ללמברג כנ"ל. ואז יצא השם בעולם שנסתלק בלמברג. ואחר כך נודע שזה שקר רק מחמת שנחלש שם מאד על כן יצא השם שנפטר. וחזר לביתו בקיץ תקס"ח הנ"ל בפרשת בלק וישב פה אחר כך כל אותו הקיץ וכל שנת תקס"ט ושנת תק"ע עד אחר הפסח ואחר הפסח יצא מפה לאומין. ויש בזה הרבה מאד לספר ומה שיזמין ה' בדעתי אספר מעט מהרבה.
והנה בכל השלוש שנים האלה דיבר הרבה מהסתלקותו. וכשבא מלמברג דיבר עימנו כמה פעמים איך שהיה כבר מוכן להסתלק בלמברג, והיה מוכן ועומד לזה כי לא היה לו שום פחד. והתפאר הרבה איך היה חזק בענין זה שהיה מוכן להסתלק בלי שום אימה ופחד. אך לא היה ניחא לה לשכב שם אף על פי ששם מונחים גדולי עולם צדיקים מפורסמים מאד אף על פי כן לא היה ניחא לו לשכב שם מחמת שהוא רחוק מאנשי שלומנו, ולא יבוא שום אחד על קברו ולא יהיה להם עסק ועובדא עם קברו כמבואר מזה במקום אחר (חיי מוהר"ן קס"ב). וסיפר עמנו כמה פעמים מענין מקום קבורתו שהיה ניכר מדבריו שהוא דורש וחוקר ומחפש בדעתו לבחור לו איזה מקום שישכב שם, אך עדיין אינו מוצא לעצמו מקום קבורה כרצונו. וסיפר עמנו מכמה מקומות ואמר שבלמברג היה טוב לפניו לשכב שם מחמת ששם קבורים צדיקים גדולים אך לא הוטב בעיניו מחמת הנ"ל. ופה ברסלב גם כן אינו טוב בעיניו לשכב כאן וכיוצא בדברים האלה דיבר כמה פעמים עד שבא לאומין, אז אמר שבכאן באומין טוב לפניו להסתלק כי מונחים שם קודשים הרבה כמבואר מזה במקום אחר (חיי מוהר"ן קצ"א).
וקודם שיצא לאומין בהיותו עוד פה בברסלב דיבר כמה פעמים מאומין ואמר שרצונו לנסוע לשם ולהתאכסן בבית רבי נחמן-נתן שנפטר בסמוך באותה השנה בתחילת קיץ תקס"ט. ולא ידע שום אדם כונתו גם לא גילה דעתו שרוצה לישאר שם. אך הרבה לדבר כמה וכמה פעמים מאומין שהוא רוצה לנסוע לשם ולהתאכסן בבית הנ"ל. ואנשי שלומנו מטפליק היו רגילים הרבה לנסוע לאומין, והיו פה באותו החורף תק"ע הנ"ל כמה פעמים, ושאלו אותו כמה פעמים אם יסעו לאומין לקבוע לו דירה כנ"ל, כי ידעו שיקבלו אותו שם בכבוד גדול והשיב לאו, וכן היה כמה פעמים, כי בכל עת שהיו פה אנשי טעפליק שאלו אותו על זה מחמת ששמעו שרצונו חזק מאד להיות שם, אך אף על פי כן לא הסכים שיסעו לקבוע לו דירה שם.
{ימי מוהרנ"ת - חלק ראשון - מא'}
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
והנה מן היום שהגיע אליו חלי (השיעול) שקורין הוסט שהיה יותר משלוש שנים קודם הסתלקותו, אמר תכף שהוא מוכרח להסתלק על ידי זה והתחיל תכף לדבר מהסתלקותו. ויש בענין זה כמה וכמה שיחות וסיפורים אך הרבה מהם לא זכיתי לשמוע בעצמי מפיו הקדוש. כי בתחילה בעת שהגיע אליו חולי הנ"ל לא הייתי אצלו כי הייתי אז במאהלוב, והוא זכרונו לברכה הגיע אליו חלי ההוסט הנ"ל בדרך בעת שחזר מהנסיעה מנאווריטש וזסלב וכו'. ואמר תכף שמוכרח להסתלק והודיעו לו למאהלוב, ובודאי היה מר לי מאד מאד ונדמה לי שהעולם נתהפך ונחרב חס ושלום. אחר כך בסמוך אחר ראש השנה תקס"ח נסע ללמברג כנ"ל. ואז יצא השם בעולם שנסתלק בלמברג. ואחר כך נודע שזה שקר רק מחמת שנחלש שם מאד על כן יצא השם שנפטר. וחזר לביתו בקיץ תקס"ח הנ"ל בפרשת בלק וישב פה אחר כך כל אותו הקיץ וכל שנת תקס"ט ושנת תק"ע עד אחר הפסח ואחר הפסח יצא מפה לאומין. ויש בזה הרבה מאד לספר ומה שיזמין ה' בדעתי אספר מעט מהרבה.
והנה בכל השלוש שנים האלה דיבר הרבה מהסתלקותו. וכשבא מלמברג דיבר עימנו כמה פעמים איך שהיה כבר מוכן להסתלק בלמברג, והיה מוכן ועומד לזה כי לא היה לו שום פחד. והתפאר הרבה איך היה חזק בענין זה שהיה מוכן להסתלק בלי שום אימה ופחד. אך לא היה ניחא לה לשכב שם אף על פי ששם מונחים גדולי עולם צדיקים מפורסמים מאד אף על פי כן לא היה ניחא לו לשכב שם מחמת שהוא רחוק מאנשי שלומנו, ולא יבוא שום אחד על קברו ולא יהיה להם עסק ועובדא עם קברו כמבואר מזה במקום אחר (חיי מוהר"ן קס"ב). וסיפר עמנו כמה פעמים מענין מקום קבורתו שהיה ניכר מדבריו שהוא דורש וחוקר ומחפש בדעתו לבחור לו איזה מקום שישכב שם, אך עדיין אינו מוצא לעצמו מקום קבורה כרצונו. וסיפר עמנו מכמה מקומות ואמר שבלמברג היה טוב לפניו לשכב שם מחמת ששם קבורים צדיקים גדולים אך לא הוטב בעיניו מחמת הנ"ל. ופה ברסלב גם כן אינו טוב בעיניו לשכב כאן וכיוצא בדברים האלה דיבר כמה פעמים עד שבא לאומין, אז אמר שבכאן באומין טוב לפניו להסתלק כי מונחים שם קודשים הרבה כמבואר מזה במקום אחר (חיי מוהר"ן קצ"א).
וקודם שיצא לאומין בהיותו עוד פה בברסלב דיבר כמה פעמים מאומין ואמר שרצונו לנסוע לשם ולהתאכסן בבית רבי נחמן-נתן שנפטר בסמוך באותה השנה בתחילת קיץ תקס"ט. ולא ידע שום אדם כונתו גם לא גילה דעתו שרוצה לישאר שם. אך הרבה לדבר כמה וכמה פעמים מאומין שהוא רוצה לנסוע לשם ולהתאכסן בבית הנ"ל. ואנשי שלומנו מטפליק היו רגילים הרבה לנסוע לאומין, והיו פה באותו החורף תק"ע הנ"ל כמה פעמים, ושאלו אותו כמה פעמים אם יסעו לאומין לקבוע לו דירה כנ"ל, כי ידעו שיקבלו אותו שם בכבוד גדול והשיב לאו, וכן היה כמה פעמים, כי בכל עת שהיו פה אנשי טעפליק שאלו אותו על זה מחמת ששמעו שרצונו חזק מאד להיות שם, אך אף על פי כן לא הסכים שיסעו לקבוע לו דירה שם.
{ימי מוהרנ"ת - חלק ראשון - מא'}
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה