אחר כך סמוך לפסח סיפר המעשה הנוראה של השבעה בעטלערס כנ"ל ונמשך הסיפור בערך שני שבועות. כי תחילת הסיפור היה בליל שבת קודש כ"ה אדר שנת תק"ע הנ"ל ואני לא הייתי אז אצלו. ואז סיפר התחלת המעשה מהמלך שהיה לו בן יחיד שרצה למסור לו המלוכה בחייו וכו' עד הגמר של היום הראשון שמספר מהמעשה של העיור שהתפאר בהזכרון שלו וכו' עיין שם ולא יותר. ואחר כך בשבוע שאחר שבת הנ"ל בא רבי נפתלי לביתו לקהילת קודש נעמירוב וסיפר לי כל הענין הגדול והנורא הזה ועמדתי מרעיד ומשתומם. כי אף על פי שכבר זכיתי לשמוע מפיו הקדוש דברים שלא שמעתן אוזן מעולם, תורות ומעשיות נוראות, אך מעשה כזאת עדיין לא שמעתי.
ואני כבר הייתי מוכן לנסוע אליו זכרונו לברכה לפה ברסלב, ונסעתי מיד, ובאתי לפה אור ליום רביעי סמוך לראש חודש ניסן. ולמחרתו אחר התפילה נכנסתי אליו זכרונו לברכה ודברתי עימו הרבה כדרכו תמיד. ואחר כך דברתי עימו מענין המעשה הנוראה הנ"ל שסיפר בליל שבת קודש העבר כפי מה ששמעתי מרבי נפתלי. ותיקן לי כל הדברים בענין הזכרון מה שהתפאר כל אחד וסידר לי הדברים כסדר. ואמר לי שכן היה בכל יום ויום משבעת ימי המשתה שבא בכל יום אחד מהשבעה בעטלערס ונתן להם מתנה לדרשה וכו'. ואמר שהוא נכסף מאד לשמוע הגמר דהיינו מה שהיה בכל יום משבעת ימי המשתה כי כן היה בכל יום שבא אחד מהשבעה בעטלערס וכו' כנ"ל. וגם גמר המעשה שהתחיל מהמלך וכו' הנ"ל (כי כן היה דרכו שהיה מדבר שנכסף לשמוע ולידע הענין שהוא בעצמו היה צריך לגלות). והייתי מצפה שיספר לפני הגמר הנ"ל כי ראיתי שרצונו לספר. אך בתוך כך בא המשרת שלו ואמר הגיע העת שיאכל וסידר שולחנו ונפטרנו ממנו ואחר כך ישן קצת.
אחר כך חזרתי ונכנסתי אצלו וחזרתי ודברתי עימו הרבה, ודיבר עימי הרבה מענין החסרונות שכל העולם חסר להם הרבה, כי ספרתי לו הרבה דברים מברדיטשוב מענין הנגידים הגדולים שיש שם שמלאים דאגות ויסורים וחסרונות וכו'. ואז עניתי ואמרתי לפניו הפסוק (קהלת ג'), גם את העולם נתן בליבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלוקים מראש ועד סוף (שפרש רש"י שם לענין חסרונות וכו') וגמרתי לפניו כל הפסוק כולו ותכף שגמרתי הפסוק ענה ואמר הלא זה הוא מעשה שלנו. ושאל תכף היכן אנו עומדים בהמעשה, ונבהלתי מאד ועניתי בבהלה בהמעשה של יום השני, ענה ואמר ביום השני וכו' וסיפר כל המעשה של יום השני שהוא המעשה של החרש וכו' וגמר המעשה של היום השני ולא סיפר אז יותר והיה עוד איזה אנשים מאנשי שלומנו שזכו לשמוע כל זה. ומי ששמע אלו המעשיות מפיו הקדוש בודאי היה רואה נפלאות השם בלי שיעור. וגם עתה מי שרוצה להסתכל בהם בעין האמת יכול להבין גדולת הבורא יתברך וגדולת הצדיקים וגדולת התורה הקדושה.
{ימי מוהרנ"ת - חלק ראשון - מב'}
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
ואני כבר הייתי מוכן לנסוע אליו זכרונו לברכה לפה ברסלב, ונסעתי מיד, ובאתי לפה אור ליום רביעי סמוך לראש חודש ניסן. ולמחרתו אחר התפילה נכנסתי אליו זכרונו לברכה ודברתי עימו הרבה כדרכו תמיד. ואחר כך דברתי עימו מענין המעשה הנוראה הנ"ל שסיפר בליל שבת קודש העבר כפי מה ששמעתי מרבי נפתלי. ותיקן לי כל הדברים בענין הזכרון מה שהתפאר כל אחד וסידר לי הדברים כסדר. ואמר לי שכן היה בכל יום ויום משבעת ימי המשתה שבא בכל יום אחד מהשבעה בעטלערס ונתן להם מתנה לדרשה וכו'. ואמר שהוא נכסף מאד לשמוע הגמר דהיינו מה שהיה בכל יום משבעת ימי המשתה כי כן היה בכל יום שבא אחד מהשבעה בעטלערס וכו' כנ"ל. וגם גמר המעשה שהתחיל מהמלך וכו' הנ"ל (כי כן היה דרכו שהיה מדבר שנכסף לשמוע ולידע הענין שהוא בעצמו היה צריך לגלות). והייתי מצפה שיספר לפני הגמר הנ"ל כי ראיתי שרצונו לספר. אך בתוך כך בא המשרת שלו ואמר הגיע העת שיאכל וסידר שולחנו ונפטרנו ממנו ואחר כך ישן קצת.
אחר כך חזרתי ונכנסתי אצלו וחזרתי ודברתי עימו הרבה, ודיבר עימי הרבה מענין החסרונות שכל העולם חסר להם הרבה, כי ספרתי לו הרבה דברים מברדיטשוב מענין הנגידים הגדולים שיש שם שמלאים דאגות ויסורים וחסרונות וכו'. ואז עניתי ואמרתי לפניו הפסוק (קהלת ג'), גם את העולם נתן בליבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלוקים מראש ועד סוף (שפרש רש"י שם לענין חסרונות וכו') וגמרתי לפניו כל הפסוק כולו ותכף שגמרתי הפסוק ענה ואמר הלא זה הוא מעשה שלנו. ושאל תכף היכן אנו עומדים בהמעשה, ונבהלתי מאד ועניתי בבהלה בהמעשה של יום השני, ענה ואמר ביום השני וכו' וסיפר כל המעשה של יום השני שהוא המעשה של החרש וכו' וגמר המעשה של היום השני ולא סיפר אז יותר והיה עוד איזה אנשים מאנשי שלומנו שזכו לשמוע כל זה. ומי ששמע אלו המעשיות מפיו הקדוש בודאי היה רואה נפלאות השם בלי שיעור. וגם עתה מי שרוצה להסתכל בהם בעין האמת יכול להבין גדולת הבורא יתברך וגדולת הצדיקים וגדולת התורה הקדושה.
{ימי מוהרנ"ת - חלק ראשון - מב'}
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה