ימי מוהרנ"ת - חלק ראשון - לח'

והנה בשנה הזאת לא היו אתרוגים מצויים כלל וכבר עבר ראש השנה ויום הכיפורים ושניים ושלושה ימים אחר כך ועדיין לא הגיעו אתרוגים למדינתנו. ובליל מוצאי שבת שהוא יום א' לפני סוכות הגיעו אתרוגים לקהילת קודש נעמירוב והיה שם רעש גדול ונורא מאד, כי כמה אנשים המתינו בנעמירוב על אתרוגים. והשם יתברך סיבב ברחמיו ששלחו אתרוגים גם לפה ברסלב. ורבי נפתלי נסע עם האיש שהוליכם לפה כדי שלא יסע עם האתרוגים למקום אחר. ובאו לפה ביום ראשון איזה שעות קודם אור היום והקיצו את רבינו זכרונו לברכה וקנה אתרוג נאה ונפלא והיה לו שמחה וחדוה גדולה רבה ועצומה בלי שיעור.

ואמר לר' נפתלי הלא כשנכנסת להעיר לפה נתגלה אור גדול בכל העולמות. כי ידעתי שיהיו אתרוגים כי הייתי בטוח על תפילתו של הצדיק הרב הגאון מברדיטשוב זכר צדיק וקדוש לברכה כי הלא הוא הפאר הקהילה שלנו (היינו של כל המפורסמים). אך שיגיע גם אתרוג לפה (וואס דא איז דיא פאבריק פון יודעשקייט - שכאן הוא בית היוצר של יהדות) זהו דבר נפלא.

וגודל השמחה שהיה לו מזה וכל מה שדיבר בזה אי אפשר לבאר. ואמר ששלושה ימים לא הרגיש כלל החולאת הכבד שלו מעוצם השמחה. ואמר שהיו צריכים לקרוא כלי זמר מגודל השמחה. וגם אחר סוכות כשבאתי לפניו דיבר גם כן הרבה מזה מענין האתרוג והפליא מאד מאד בגודל מעלת מצות אתרוג וכבר נכתב מזה קצת במקום אחר (שיחות הר"ן קכ"ה). כי באותו השנה לא ברכו כלל על האתרוג בכמה וכמה עיירות. ובכמה עיירות נתנו הון רב בעד אתרוג שישים ושבעים אדומים. והפליג רבנו זכרונו לברכה מאד בחכמת ישראל שיודעים לכוון האמת לפזר הון רב בשביל מצוה זאת דייקא כי היא יקרה מאד מאד. ואמר שטוב שלא נתגלו טעמי המצוות וסגולתן כמובא שם במדרש, כי אם היו יודעין מעלת האתרוג מי יודע מה היו עושין בשביל האתרוג וכו'.


{ימי מוהרנ"ת - חלק ראשון - לח'}
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה