והנה בתחילה נתנו לנו חדר בבית המדרש להתפלל שם. אך אחר שנסתלקה ציוה רבינו זכרונו לברכה שכולנו נתפלל בביתו במקום שנסתלקה. וכל ליל שבועות לא דיבר עימנו כלל רק עסק בתורה בשעת סעודה בין מאכל למאכל. ואחר הסעודה ישב בינינו והיה נעור בלילה עימנו יחד ואמר תיקון ליל שבועות במהירות ובהתמדה ולא פנה לשום אדם לדבר דיבור בעלמא. ואחר שגמר התיקון הניח עצמו מעט לנוח שעה מועטת מאד. ותכף קם בזריזות והלך לטבול קודם אור היום. ואחר כך התפלל עימנו יחד. וכן בסעודת שחרית ביום ראשון דשבועות גם כן לא דיבר מאומה, רק עסק באמירת האדרא רבא בזוהר הקדוש כל הסעודה. ובין כל מאכל ומאכל אמר ה"אדרא רבא" בקול נעים ונפלא מאד, ואחר כך אמר דבר נאה, ונכתב במקום אחר (חיי מוהר"ן קנ"ח)
{ימי מוהרנ"ת - חלק ראשון - כב'}
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
{ימי מוהרנ"ת - חלק ראשון - כב'}
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה