והנה במשך הזמן הזה נסע רבינו זכרונו לברכה למדודיבקע על שבת שירה כדרכו בכל שנה. ומשם נסע לקרמינטשאק והמתין שם איזה שבועות עד לדת ביתו הצדקת מרת שרה תחיה שהיתה קרובה ללדת. והמתין שם עד שילדה בן זכר למזל טוב. וקודם לדתה היה רבנו זכרונו לברכה בצער גדול מאד מאד בלי שיעור, ולא הראה שום פנים שוחקות כלל. וגם לא הניח שיתנו לו שני תבשילין בסעודתו והיה יושב ומצפה שתלד בשלום. ואחר כך באותו הלילה שילדה בשלום בישועת השם בא בשמחה גדולה וציוה תכף להדליק נרות ולעשות משקה "פאנש" והמתין שם עד אחרי המילה ואז היה גם כן בשמחה.
אחר כך ביום שלישי למילה חלתה ביתו היולדת הנזכרת לעיל, והיה לו צער גדול מאד מאד ויצא מקרמינטשאק בבהלה וחיפזון גדול כמו הבורח ממש. ואחד מאנשיו שנסע עימו לשמשו נתמהמה שם קצת, הניחו שם וברח ממנו. והאיש הנזכר לעיל נשאר בקרמינטשאק והוכרח לשכור עגלה ולרדוף אחריו כמה פרסאות. ואמר רבנו זכרונו לברכה אז בעת שברח משם, שקרוב שתצא חיותו מגודל הצער, כי מה שעבר עליו בענין בניו ויוצאי-חלציו שיחיו לאורך ימים ושנים אי אפשר לספר. כי בניו ויוצאי-חלציו הם סגולות יקרות מאד מאד והעולם צריכים אותם מאד מאד, ואמר שהם אילנות יקרים מאד ויגדלו מהם פרות נפלאים מאד והזהיר לכבדם מאד. ואמר שהגואל צדק יצא מיוצאי-חלציו וכו'. ונסע מקרמינטשאק ובא לביתו לפה ברסלב.
ולא נתמהמה הרבה ואז נסע מכאן הנסיעה הגדולה למדינת פאליסע לקהילת-קודש נאווריטש וכו' וחזר משם לאוסטרהא וזסלב וכו' כמבואר במקום אחר (חיי מוהר"ן סימן קנ"א). והנסיעה הזאת שטלטל עצמו בטלטול קשה כזה בלי שום טעם על פי פשוט היא פליאה גדולה. כי לא קיבץ שום ממון בנסיעה זו, אדרבא פיזר סך עצום מכיסו על הוצאות הדרך. על כן עדיין אין שום אדם יודע שום רמז ופרוש על נסיעתו זאת שהיתה פליאה נשגבה מאד. וכן נסע כמה נסיעות בלי טעם על פי פשוט כמו לשאריגרד וכו'. אבל נסיעה זאת נמשכה זמן גדול, והיו לו טלטולים קשים ועצומים, והוצאות הרבה ואין שום אדם יודע כונתו הנוראה בזה. ואמר שאם היו יודעים העולם על מה הוא נוסע היו מנשקים כל פסיעה ופסיעה של נסיעתו. ואמר שבכל פסיעה ופסיעה הוא מכריע את כל העולם כולו לכף זכות, וכבר מבואר מזה קצת במקום אחר (חיי מוהר"ן סימן קכ"א):
{ימי מוהרנ"ת - חלק ראשון - יז'}
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אחר כך ביום שלישי למילה חלתה ביתו היולדת הנזכרת לעיל, והיה לו צער גדול מאד מאד ויצא מקרמינטשאק בבהלה וחיפזון גדול כמו הבורח ממש. ואחד מאנשיו שנסע עימו לשמשו נתמהמה שם קצת, הניחו שם וברח ממנו. והאיש הנזכר לעיל נשאר בקרמינטשאק והוכרח לשכור עגלה ולרדוף אחריו כמה פרסאות. ואמר רבנו זכרונו לברכה אז בעת שברח משם, שקרוב שתצא חיותו מגודל הצער, כי מה שעבר עליו בענין בניו ויוצאי-חלציו שיחיו לאורך ימים ושנים אי אפשר לספר. כי בניו ויוצאי-חלציו הם סגולות יקרות מאד מאד והעולם צריכים אותם מאד מאד, ואמר שהם אילנות יקרים מאד ויגדלו מהם פרות נפלאים מאד והזהיר לכבדם מאד. ואמר שהגואל צדק יצא מיוצאי-חלציו וכו'. ונסע מקרמינטשאק ובא לביתו לפה ברסלב.
ולא נתמהמה הרבה ואז נסע מכאן הנסיעה הגדולה למדינת פאליסע לקהילת-קודש נאווריטש וכו' וחזר משם לאוסטרהא וזסלב וכו' כמבואר במקום אחר (חיי מוהר"ן סימן קנ"א). והנסיעה הזאת שטלטל עצמו בטלטול קשה כזה בלי שום טעם על פי פשוט היא פליאה גדולה. כי לא קיבץ שום ממון בנסיעה זו, אדרבא פיזר סך עצום מכיסו על הוצאות הדרך. על כן עדיין אין שום אדם יודע שום רמז ופרוש על נסיעתו זאת שהיתה פליאה נשגבה מאד. וכן נסע כמה נסיעות בלי טעם על פי פשוט כמו לשאריגרד וכו'. אבל נסיעה זאת נמשכה זמן גדול, והיו לו טלטולים קשים ועצומים, והוצאות הרבה ואין שום אדם יודע כונתו הנוראה בזה. ואמר שאם היו יודעים העולם על מה הוא נוסע היו מנשקים כל פסיעה ופסיעה של נסיעתו. ואמר שבכל פסיעה ופסיעה הוא מכריע את כל העולם כולו לכף זכות, וכבר מבואר מזה קצת במקום אחר (חיי מוהר"ן סימן קכ"א):
{ימי מוהרנ"ת - חלק ראשון - יז'}
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה