ראיתי ונתון אל ליבי לרשום בלי נדר בכל פעם בקיצור איזה מעשיות הנעשים עימי בכל עת, יהי רצון שיהיה הכל לטובה:
בשנת תק"ם נולדתי בקהילת קודש נעמירוב בחמשה עשה בשבט.
בשנת תקנ"ב נתקשר אבי זכרונו לברכה בשידוכין שלי עם חותני הגאון הצדיק המפורסם מורנו הרב רבי דוד צבי זכרונו לברכה. ובשנת תקנ"ג בשבת נחמו היו הנישואין שלי בקהילת קודש שאריגראד והייתי סמוך על שולחן חותני שני שנים.
ואז הייתי מתנגד גדול על החסידים מחמת שחותני היה חולק עליהם מאד, ודיבר הרבה עליהם לפני ולפני שאר חתניו ובני ביתו, ואמר שכל כונתו בדיבוריו כדי לרחק מהם.
אחר כך יצאתי משאריגראד בתחילת שנת תקנ"ו בחג הסוכות, ובאתי לקהילת קודש נעמירוב עם זוגתי תחיה. והייתי סמוך על שולחן אבי זכרונו לברכה, ונתחברתי ללמוד בחורף עם חברי זכרונו לברכה. והוא היה מגודל מקטנותו בין החסידים, והיה אצל כמה צדיקים ודיבר עימי הרבה והתוכח עימי שהחסידים הם יראים ושהצדיקים המפורסמים שביניהם הם גדולים במעלה מאד ועובדים את השם יתברך באמת. (כאשר היא באמת) וגם שאר אנשים התוכחו עימי בזה. ובכל זה הייתי חזק בדעתי הרבה בהתנגדות מחמת ארס הדיבורים של חותני זכרונו לברכה שהכניס בי הרבה. כי אף על פי שהיה צדיק וירא שמים, אבל לא זכה לידע מאור קדושת אמיתת הצדיקים גדולי החסידים המפורסמים. והיה חולק עליהם מאד כנזכר לעיל. ומחמת זה בכל החורף הנזכר לעיל שהייתי בנעמירוב הייתי עדיין מתנגד עליהם.
אחר כך מריבוי הדברים של חברי הנזכר לעיל ושארי אנשים הבחנתי האמת, וזכיתי לכנוס באמונת חכמים. והסכימה דעתי עם החסידים שטוב להתקרב להצדיקים המפורסמים גדולי החסידים, כי הם אנשי אמת וה' עימם. ואז נמשך עלי יראה קצת ונשתניתי לטובה בכמה דברים הידועים לי. ועם כל זה עדיין הייתי תועה בדרך ולא ידעתי בין ימיני לשמאלי כי לא היה לי מנהיג כראוי וכל מה שעבר עלי בימים אלו קצרה היריעה לספר.
{ימי מוהרנ"ת - חלק ראשון - א'}
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה