בשנת תקס"ה הנ"ל סמוך לראש חודש ניסן נולד בנו וכו' שלמה אפרים זכרונו לברכה ורבינו זכרונו לברכה כיבד אותי במצות פריעה אצלו, ורבינו זכרונו לברכה בעצמו היה סנדק וחיתוך, ומה שהיה נעשה אם היה התינוק הזה נשאר בחיים אי אפשר לבאר. ומעט קצת כתוב אצלנו ברמז בעלמא.
ואנחנו באנו אליו תיכף למחרתו אחר יום שנולד הילד הקדוש הנ"ל והיינו שם בשבת וכל השבוע עד שנימול, וגם אחר כך עד יום שלישי למילה. ובאותו העת שמענו ממנו תורה הרבה ושיחות נפלאות ונוראות מענין היצר הרע שיש כמה בחינות ביצר הרע וכו' וכמה וכמה צריכין בכל פעם להתחזק מחדש נגדו להכניעו וכו' וקצת מהם נכתבו ונדפסו.
ואז באותו השבת כשעמדנו לפניו אמר לי דברי צחות על המנעל שלי שנעקם לפניו מאד, ואמר המנעל שלך דומה כמו מי שטופחין לו על פניו. ואחר כך ענה ואמר שיחות חולין שלנו (כמפליג בשבח שיחות חולין שלו) איזה מהצדיקים יוכל לומר לי איך בדברי צחות האלו שקורין ווערטיל יש בו כל כונות המילה ולמעלה מהכונות, ואחר כך התחיל לזרוק דיבורים מתוך פיו הקדוש, וענה ואמר הלא יש וטפחו לו על פניו וטפח לו בסנדלו, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה סנדל ממאי הוה וכו' משל וכו' ואחר כך התחיל לומר התורה הנדפסת סימן ס"ג ברית נקרא בלשון תרגום אמה וכו'. ומי שלא היה אז איך נתגלה התורה הזאת מדיבור הנ"ל אי אפשר לצייר לו העניין. ומי שהיה אז ראה בעיניו גדולת הבורא יתברך וגדולת התורה וגדולת הצדיקים האמיתיים איך כל שיחתם ותנועותם תורה גבוה. שראינו בעינינו שבדיבור בעלמא שקורין ווערטיל שאמר על המנעל שלי היה כלול בו תורה גבוה ונסתרה כזאת שכלול בה כל סוד כונות המילה ויותר מזה, כאשר אמר בעצמו. ובאמת גם התורה הנוראה שגילה אחר כך על זה, גם כן אין מי שישיג אותה היטב כי היא גבוה מאד כדרכו. בפרט שזאת התורה לא בארה היטב רק ברמז בעלמא כמבואר למעיין שם. וכל ימי חייו הקדושים היינו רגילים תמיד לומר, אשרי עבדיך ואשרי אנשיך העומדים לפניך השומעים את חכמתך, אשריינו שזכינו לזה, זה חלקנו מכל עמלנו.
{ימי מוהרנ"ת - חלק ראשון - ה'}
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
ואנחנו באנו אליו תיכף למחרתו אחר יום שנולד הילד הקדוש הנ"ל והיינו שם בשבת וכל השבוע עד שנימול, וגם אחר כך עד יום שלישי למילה. ובאותו העת שמענו ממנו תורה הרבה ושיחות נפלאות ונוראות מענין היצר הרע שיש כמה בחינות ביצר הרע וכו' וכמה וכמה צריכין בכל פעם להתחזק מחדש נגדו להכניעו וכו' וקצת מהם נכתבו ונדפסו.
ואז באותו השבת כשעמדנו לפניו אמר לי דברי צחות על המנעל שלי שנעקם לפניו מאד, ואמר המנעל שלך דומה כמו מי שטופחין לו על פניו. ואחר כך ענה ואמר שיחות חולין שלנו (כמפליג בשבח שיחות חולין שלו) איזה מהצדיקים יוכל לומר לי איך בדברי צחות האלו שקורין ווערטיל יש בו כל כונות המילה ולמעלה מהכונות, ואחר כך התחיל לזרוק דיבורים מתוך פיו הקדוש, וענה ואמר הלא יש וטפחו לו על פניו וטפח לו בסנדלו, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה סנדל ממאי הוה וכו' משל וכו' ואחר כך התחיל לומר התורה הנדפסת סימן ס"ג ברית נקרא בלשון תרגום אמה וכו'. ומי שלא היה אז איך נתגלה התורה הזאת מדיבור הנ"ל אי אפשר לצייר לו העניין. ומי שהיה אז ראה בעיניו גדולת הבורא יתברך וגדולת התורה וגדולת הצדיקים האמיתיים איך כל שיחתם ותנועותם תורה גבוה. שראינו בעינינו שבדיבור בעלמא שקורין ווערטיל שאמר על המנעל שלי היה כלול בו תורה גבוה ונסתרה כזאת שכלול בה כל סוד כונות המילה ויותר מזה, כאשר אמר בעצמו. ובאמת גם התורה הנוראה שגילה אחר כך על זה, גם כן אין מי שישיג אותה היטב כי היא גבוה מאד כדרכו. בפרט שזאת התורה לא בארה היטב רק ברמז בעלמא כמבואר למעיין שם. וכל ימי חייו הקדושים היינו רגילים תמיד לומר, אשרי עבדיך ואשרי אנשיך העומדים לפניך השומעים את חכמתך, אשריינו שזכינו לזה, זה חלקנו מכל עמלנו.
{ימי מוהרנ"ת - חלק ראשון - ה'}
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה